Sometimes the te'amim seem to make no sense.

We wonder: are we missing something? Or is this an error in the text?

​

(1) Isaiah 7:3

‏צֵא־נָא֙ לִקְרַ֣את אָחָ֔ז אַתָּ֕ה וּשְׁאָ֖ר יָשׁ֣וּב בְּנֶ֑ךָ

Most translations have something like this: "Go out with your son Shear-jashub"

Should the punctuation have been:  וּשְׁאָ֥ר יָשׁ֖וּב בְּנֶ֑ךָ ?

View this document

​

(2) Deuteronomy 33:16

Here's how it appears in the Leningrad Codex and the Aleppo Codex:

 וּמִמֶּ֗גֶד אֶ֚רֶץ וּמְלֹאָ֔הּ וּרְצ֥וֹן שֹׁכְנִ֖י סְנֶ֑ה תָּב֙וֹאתָה֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃

Examine this three-word segment

 וּרְצ֥וֹן שֹׁכְנִ֖י סְנֶ֑ה

Here’s how it is generally translated:

•    And the favor of the Presence in the Bush (New JPS)

•    and for the good will of him that dwelt in the bush (KJV)

But those translations seem to imply this punctuation:

 וּרְצ֖וֹן שֹׁכְנִ֣י סְנֶ֑ה

And indeed that is how the words appear in several Bibles, including מקראות גדולות and the Hertz Chumash.

Was this an error on the part of the Masoretes? Or is there a way that the Masoretic punctuation makes sense?

תרגום אונקלוס: וּמִטוּב אַרְעָא וּמָלָאַהּ וְרָעֵי לֵהּ דִשְׁכִנְתֵּהּ בִּשְׁמַיָא וְעַל מֹשֶׁה אִתְגְלִי בַאֲסָנָא

כתב הרמב"ן (שמות טז, יד; ועיין גם במדבר יא, יז) שבפסוקים רבים אונקלוס מפרש את הפסוק בשני פירושים, ומתרגם את שניהם. ועל פי זה כתב בספר שערי אהרן, שאפשר שאונקלוס מפרש כאן את הפסוק בשני פירושים:

א. 'שכני סנה' - ה' השוכן בשמים; ו'סנה' הוא כינוי לשמים, וכן פירש רס"ג (הובא באב"ע שמות ג, ב - וכמו שרמז כבר הרב משנ"נ), והאב"ע כאן.

ב. 'שכני סנה' - ה' שהתגלה למשה רבינו בסנה.

(3) Deuteronomy 22:3

וְכֵ֧ן תַּעֲשֶׂ֣ה לַחֲמֹר֗וֹ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂה֮ לְשִׂמְלָתוֹ֒ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֜ה לְכָל־אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם׃

The te'amim on the words וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֜ה don't make sense. Munach before geresh only happens when the stress is on the first syllable. So the correct punctuation should be וְכֵ֨ן תַּעֲשֶׂ֜ה and that is how it appears in the Koren edition.

 

(4) 1Samuel 12:3

הִנְנִ֣י עֲנ֣וּ בִי֩ נֶ֨גֶד יְהוָ֜ה וְנֶ֣גֶד מְשִׁיח֗וֹ אֶת־שׁוֹר֩ ׀ מִ֨י לָקַ֜חְתִּי וַחֲמ֧וֹר מִ֣י לָקַ֗חְתִּי וְאֶת־מִ֤י עָשַׁ֙קְתִּי֙ אֶת־מִ֣י רַצּ֔וֹתִי וּמִיַּד־מִי֙ לָקַ֣חְתִּי כֹ֔פֶר וְאַעְלִ֥ים עֵינַ֖י בּ֑וֹ וְאָשִׁ֖יב לָכֶֽם׃

 

Here I am! Testify against me, in the presence of the LORD and in the presence of His anointed one: Whose ox have I taken, or whose ass have I taken? Whom have I defrauded or whom have I robbed? From whom have I taken a bribe to look the other way? I will return it to you.”

 

אֶת־שׁוֹר֩ ׀ מִ֨י לָקַ֜חְתִּי

The פסק seems to be in the wrong place. It should not be separating the words את־שור מי. The punctuation should be:

אֶת־שׁוֹר֩ מִ֨י׀ לָקַ֜חְתִּי

(5) Genesis 30:10

Puzzling Punctuation

Gen. 30:10 וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה לְיַעֲקֹ֥ב בֵּֽן׃

I would think that the correct punctuation would be

 וַתֵּ֨לֶד זִלְפָּ֜ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב בֵּֽן׃  

or וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּ֜ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב בֵּֽן׃  

In any case, we would expect a disjunctive accent on לְיַעֲקֹ֖ב.

Compare with the other examples below.

Gen. 30:5 וַתַּ֣הַר בִּלְהָ֔ה וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּֽן׃

Gen. 30:12 וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּה֙ שִׁפְחַ֣ת לֵאָ֔ה בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃

Gen. 30:17 וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶל־לֵאָ֑ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּ֥ן חֲמִישִֽׁי׃

Gen. 30:19 וַתַּ֤הַר עוֹד֙ לֵאָ֔ה וַתֵּ֥לֶד בֵּן־שִׁשִּׁ֖י לְּיַעֲקֹֽב׃

 

The verse in question should be translated, “And Leah’s maid Zilpah bore Jacob a son.” But the Masoretic punctuation seems to suggest,“And Leah’s maid Zilpah bore a Jacobson.” 

​

(6) Isaiah 52:8

ק֥וֹל צֹפַ֛יִךְ  נָ֥שְׂאוּ ק֖וֹל   יַחְדָּ֣ו יְרַנֵּ֑נוּ     כִּ֣י עַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙  יִרְא֔וּ  בְּשׁ֥וּב יְהוָ֖ה  צִיּֽוֹן׃

The NJPS goes against the te’amim, with a pause after the first word:

Hark!     Your watchmen raise their voices,  as one they shout for joy;  for every eye shall behold the LORD’S return to Zion.

The Masoretic punctuation considers the word ק֥וֹל to be attached in construct form to צֹפַ֛יִךְ. Metsudat David comments: קול צופיך. קול של הצופים העומדים על המגדלים לראות ולבשר מי בא לעיר וחוזר ומפרש מה יהיה הקול ואמר כולם יחדיו ישאו קול וירננו בשמחה. Perhaps: the sound of your scouts, they raised a voice, together they shall sing.

​