Puzzling Te'amim— Errors?

Sometimes the te'amim seem to make no sense.

We wonder: are we missing something? Or is this an error in the text?

(1) Isaiah 7:3

צֵא־נָא֙ לִקְרַ֣את אָחָ֔ז אַתָּ֕ה וּשְׁאָ֖ר יָשׁ֣וּב בְּנֶ֑ךָ

Most translations have something like this: "Go out with your son Shear-jashub"

Should the punctuation have been:  וּשְׁאָ֥ר יָשׁ֖וּב בְּנֶ֑ךָ ?

(2) Deuteronomy 33:16

Here's how it appears in the Leningrad Codex and the Aleppo Codex:

 וּמִמֶּ֗גֶד אֶ֚רֶץ וּמְלֹאָ֔הּ וּרְצ֥וֹן שֹׁכְנִ֖י סְנֶ֑ה תָּב֙וֹאתָה֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃

Examine this three-word segment

 וּרְצ֥וֹן שֹׁכְנִ֖י סְנֶ֑ה

Here’s how it is generally translated:

•    And the favor of the Presence in the Bush (New JPS)

•    and for the good will of him that dwelt in the bush (KJV)

But those translations seem to imply this punctuation:

 וּרְצ֖וֹן שֹׁכְנִ֣י סְנֶ֑ה

And indeed that is how the words appear in several Bibles, including מקראות גדולות and the Hertz Chumash.

Was this an error on the part of the Masoretes? Or is there a way that the Masoretic punctuation makes sense?

תרגום אונקלוס: וּמִטוּב אַרְעָא וּמָלָאַהּ וְרָעֵי לֵהּ דִשְׁכִנְתֵּהּ בִּשְׁמַיָא וְעַל מֹשֶׁה אִתְגְלִי בַאֲסָנָא

כתב הרמב"ן (שמות טז, יד; ועיין גם במדבר יא, יז) שבפסוקים רבים אונקלוס מפרש את הפסוק בשני פירושים, ומתרגם את שניהם. ועל פי זה כתב בספר שערי אהרן, שאפשר שאונקלוס מפרש כאן את הפסוק בשני פירושים:

א. 'שכני סנה' - ה' השוכן בשמים; ו'סנה' הוא כינוי לשמים, וכן פירש רס"ג (הובא באב"ע שמות ג, ב - וכמו שרמז כבר הרב משנ"נ), והאב"ע כאן.

ב. 'שכני סנה' - ה' שהתגלה למשה רבינו בסנה.

(3) Deuteronomy 22:3

וְכֵ֧ן תַּעֲשֶׂ֣ה לַחֲמֹר֗וֹ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂה֮ לְשִׂמְלָתוֹ֒ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֜ה לְכָל־אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם׃

The te'amim on the words וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֜ה don't make sense. Munach before geresh only happens when the stress is on the first syllable. So the correct punctuation should be וְכֵ֨ן תַּעֲשֶׂ֜ה and that is how it appears in the Koren edition.